היפר-אינפלציה.

כשכסף לא שווה כלום.

לאחר מלחמת העולם הראשונה (1914–1918), גרמניה הובסה ונדרשה לשלם פיצויים עצומים למדינות המנצחות, כפי שנקבע בחוזה ורסאי. הסכום היה מבהיל – 132 מיליארד מרקים של זהב – סכום שלמעשה לא היה לגרמניה סיכוי אמיתי לשלם.

הממשלה, שלא רצתה להטיל מיסים דרסטיים, התחילה להדפיס כסף – עוד ועוד מרקים – כדי לשלם חובות, משכורות, והוצאות שוטפות. התוצאה הייתה הרת אסון.

• בשנת 1919 דולר אחד היה שווה כ־4.2 מרק גרמני.

• ביוני 1923 כבר היה שווה 100,000 מרק.

• ובנובמבר 1923 — דולר אחד שווה 4.2 טריליון מרק.

• ילדים שיחקו בבובות עשויות שטרות – כי ערך הנייר היה גבוה יותר מערך הכסף.

• אנשים הלכו למכולת עם עגלות של שטרות כדי לקנות כיכר לחם.

• המלצרים שינו את מחירי התפריט במהלך הארוחה.

• נשים השתמשו בשטרות לנייר הדלקה או לתפירת שמלות, כי היה זול יותר מבד.

משפחות איבדו את חסכונותיהן. פנסיונרים שאגרו כל חייהם ראו את ערך קצבתם מתאדה בתוך שבועות. האמון במערכת הכספית נעלם לחלוטין – ועמו גם האמון בשלטון הדמוקרטי.

אנשים דרשו משכורות פעמיים ביום כי ערך הכסף היה שונה בבוקר מבערב.

הרקע הזה – של עוני, יאוש ואנרכיה כלכלית היה אחד הגורמים המרכזיים לעליית הנאציזם בגרמניה.

דוגמאות נוספות.

הונגריה (1945–1946)

• אחרי מלחמת העולם השנייה, המטבע ההונגרי (הפנגו) איבד את ערכו בקצב של פי 10 בכל 15 שעות. זו נחשבת להיפר-אינפלציה החמורה בהיסטוריה המודרנית. ממשלת הונגריה נאלצה לבטל את המטבע לחלוטין וליצור חדש (הפורינט). כשאין יציבות פוליטית ואין גב כלכלי – אמון הציבור יכול להיעלם בתוך ימים.

זימבבואה (2007–2008)

• הרודן רוברט מוגאבה הדפיס כסף כדי לממן גירעונות ממשלתיים ולשחד קבוצות תמיכה, תוך כדי קריסת הייצור המקומי. אינפלציה של 79.6 מיליארד אחוז בחודש. שטר של 100 טריליון דולר זימבבואי לא הספיק לקנות לחמניה. שלטון לא אחראי שמרסק את הכלכלה המקומית ומדפיס כסף – מוחק כל ערך אמיתי של מטבע.

יוגוסלביה (1992–1994)

• בזמן הפירוק של יוגוסלביה, הסנקציות והמלחמות הביאו לאובדן כל שליטה על הכלכלה. הממשלה הדפיסה כסף לקצבאות, משכורות וחובות. אינפלציה של 313 מיליון אחוז בחודש. אנשים עברו לסחור בדולרים, אוכל וסחורות. מלחמות, סנקציות, וניהול כלכלי לקוי עלולים למחוק את האמון במטבע המקומי לחלוטין.

ונצואלה (2016–2020)

• קריסת תעשיית הנפט, ניהול ריכוזי, שחיתות וחובות חיצוניים – גרמו להתמוטטות ערך המטבע.

  בשיא – האינפלציה השנתית עברה את 1,000,000%. אזרחים עברו להשתמש בדולר האמריקאי ובביטקוין. כלכלה שמבוססת רק על משאב אחד, יחד עם שלטון כושל, עלולה לקרוס ולהשאיר אזרחים ללא בסיס קיום.

• אינפלציה רגילה היא עליית מחירים מתונה – תופעה טבעית בכלכלה צומחת.

• היפר-אינפלציה היא מכת מוות לאמון הציבור. ברגע שאנשים מפסיקים להאמין במטבע – הוא חדל להיות כסף.

• כסף הוא חוזה חברתי – ברגע שהוא נשבר, אנשים חוזרים לסחור בסחורות, דולרים, זהב, קריפטו, או כל דבר אחר שמרגיש להם יציב.

כשאין אמון בכסף – אין אמון בכלום.

למה צריך תיק השקעות ?